ייצוג הוא דימוי, שיקוף או שחזור של דבר-מה מהעולם "האמיתי"(דיוויד מקווין).
הייצוג מתייחס לאופן שבו נבחנים היבטים שונים מהמציאות (אנשים,חפצים,מאורעות,מקומות,רעיונות) וכיצד הם מוצגים באמצעי התקשורת. לכלי התקשורת יש יכולת לייצג את העולם באופנים שונים. באמצעות התקשורת ניתן לעצב ולבנות את "האחר" בחברה. תהליך הייצוג בתקשורת הוא תהליך מתמיד של בניית זהות וסטיריאוטיפים שבאמצעותם נבנה "האחר".
לדוגמא: ייצוג מזרחיים ופריפריה בתקשורת.
התקשורת מציגה אנשים מזרחיים כאנשים נחותים יותר,עילגים,חסרי השכלה,בורים, עבריינים.
את הפריפריה התקשורת תציג כאשר ידברו על אבטלה, עוני או פשע חמור.
המושג מתקשר לעבודת החקר שלי כי משמעותו שבשנות השבעים המוסיקה המזרחית והפריפריה לא קיבלו ביטוי, לא קיבלו ייצוג ראוי בתחנות הרדיו.
בסרטון הבא בא לידי ביטוי הייצוג של עדות המזרח והפריפריה בסרט "סאלח שבתי". בקטע של "סאלח שבתי" דמות המזרחי מוצגת כאדם קדום, ש"מוכר את ביתו" בשביל כסף. דמויות האשכנזים בלול מתייחסים אליו בצורה מתנשאת ואומרים לו:"מר שבתי היקר, אתם יוצאי עדות המזרח, עם כל הכבוד שאנחנו רוכשים לכם, עליכם להשתדל להתרגל למציאות ארצינו המתקדמת ולשכוח מהר מהר את כל המנהגים הברבריים שהבאתם איתכם משם".
מתוך השיחה בין חיים טופול ואפרים קישון רגע לפני הקטע של "סאלח שבתי" בסרטון: "היום כולנו שומעים את המוסיקה הזאת אבל אז זו הייתה מלחמה מי ינצח- בטהובן או המוסיקה המזרחית? המוסיקה המזרחית תפשה את מקומה הראוי לה בחברה".
היו סרטים - שנות ה-60 - סלאח שבתי
חיים טופול ואפרים קישון מספרים על חוויות מיצירת הסרט הפופולרי שהעלה על פני השטח עימותים תרבותיים וחברתיים בישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה