חופש הביטוי הוא זכותו הבסיסית של כל אדם להביע את דעותיו בכל דרך שהיא- יצירה, אמנות, תקשורת, מחאה,כתיבה. לכל אדם יש את הזכות לבטא את דעתו במדיומים והקשרים שונים – בין אם באופן פרטי ובין אם באופן פומבי, בכתב או בעל פה, בדיבור או בהפגנה, באמנות או בכל מדיום אחר שבו יכול האדם להביע את עצמו. חירות המידע קובעת כי לכל אדם צריכה להיות נגישות למידע רלוונטי לחייו וכי זכותו לדרוש מידע כזה מהרשויות במידה והוא אינו מהווה סיכון לאחרים או לחברה. המטרה של חירות המידע היא לאפשר לחברים במדינה דמוקרטית לקבל החלטות מושכלות ומתוך חשיבה ביקרותית על סמיך נגישות למידע הנוגע לפעילותם של נבחרי הציבור בעמדות השלטון. חופש הביטוי הוא גם החופש להפיץ את המידע הזה ואת דעתו של כל אחד לגביו. עקרונות אלו הם חשובים לקיומו של שיח ציבורי ולשמירה על עקרון הפלורליזם במדינה דמוקרטית. כמו כן, חופש הביטוי מבטיח את היכולת להחליף שלטון בדרכי שלום על ידי שכנוע והסברה והוא מהווה אמצעי בקרה וביקורת על פעולות השלטון. מחופש הביטוי נגזרות חירויות נוספות כמו חופש ההפגנה וחופש המחאה.
התקדמות הטכנולוגיה ברחבי העולם הרחיבה את היכולת לחופש הביטוי. הרשתות החברתיות שהפכו כה נפוצות מאפשרות לכל אחד לשתף את חבריו ואת העולם כולו בכל דבר שירצה.
המושג מתקשר לחקר שלי כי אני בודקת האם כיום הריאליטי מעניק הזדמנות שווה לכל זמר אנונימי בלי קשר לסגנון המוסיקלי שלו,למוצאו או לאיזור מגוריו. בעבר תחנות הרדיו הדירו את הזמר המזרחי כמעט לחלוטין- כלומר מנעו מזמרי המוסיקה המזרחית את חופש הביטוי. כיום הריאליטי כן נותן ביטוי לזמרי מוסיקה ים תיכונית ומעניק חופש ביטוי יותר שיוויוני לכולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה