הפופולאריות הרבה של תוכניות מציאות נובעת מיכולתן ליצור אצל הקהל את התחושה שגם הוא יכול לקבוע ולהשפיע. החל משלב מסוים בתכנית, הצופה פועל כשופט התכנית. באמצעות שליחת הודעות s.m.s והצבעה באפליקציה או באתר האינטרנט, יכול הצופה להצביע עבור המועמד המועדף עליו. למעשה, תוכניות המציאות מבוססות על מערכת של יחסי גומלין עם הצופה.
ברגע שצופה מזדהה עם דמות מסוימת (הסיבות יכולות להיות שונות, וקשורות גם למוצא, בחירת שירים, סיפור אישי, מראה, אזור מגורים וכד'.) הוא מרגיש כאחראי על אותה דמות ומרגיש מעורב ומחויב לצפות בתכנית כדי לסייע לדמות שלו לנצח. ישנה אמירה שזו אשליה של השתתפות דמוקרטית ולא השתתפות אמיתית של הצופה, מפני שהצופים נדרשים לשלם תמורת האפשרות שניתנת להם להשתתף ולהצביע. צופה הריאליטי צריך לשלוף את כרטיס האשראי לפני שהוא שולף את תעודת הזהות. כלומר, מטרת ההפקה היא רווח כספי ולא באמת מעניין אותה דעת הקהל.
המושג מתקשר לדילמה שלי. הדילמה שלי עוסקת בדרכי הפריצה של אומנים אז והיום(אז היו אלה תחנות הרדיו והיום אלה תוכניות הריאליטי). המושג עוסק ביחסים בין הצופה לתוכנית הריאליטי. אם הצופה מתחבר לתוכנית או לזמר מסויים, הוא ימשיך לצפות בתוכנית ואף לשתף פעולה עם ההצבעות ולנסות להשאיר את הזמר האהוב עליו בתוכנית. כך בעצם הציבור הוא זה שמחליט מי ישאר בתוכנית והמשמעות היא שניתן ביטוי למגוון רחב של דעות וסגנונות מוסיקלים. זאת בניגוד לפעם. בעבר ההחלטה מי יכנס לפלייליסט הייתה בידי קבוצת אנשים מסוימת וזה הוביל לכך שסגנון מוסיקה אחד בלט וקיבל ביטוי רב וסגנון אחר(המוסיקה הים תיכונית) הודר כמעט לחלוטין.
ברגע שצופה מזדהה עם דמות מסוימת (הסיבות יכולות להיות שונות, וקשורות גם למוצא, בחירת שירים, סיפור אישי, מראה, אזור מגורים וכד'.) הוא מרגיש כאחראי על אותה דמות ומרגיש מעורב ומחויב לצפות בתכנית כדי לסייע לדמות שלו לנצח. ישנה אמירה שזו אשליה של השתתפות דמוקרטית ולא השתתפות אמיתית של הצופה, מפני שהצופים נדרשים לשלם תמורת האפשרות שניתנת להם להשתתף ולהצביע. צופה הריאליטי צריך לשלוף את כרטיס האשראי לפני שהוא שולף את תעודת הזהות. כלומר, מטרת ההפקה היא רווח כספי ולא באמת מעניין אותה דעת הקהל.
המושג מתקשר לדילמה שלי. הדילמה שלי עוסקת בדרכי הפריצה של אומנים אז והיום(אז היו אלה תחנות הרדיו והיום אלה תוכניות הריאליטי). המושג עוסק ביחסים בין הצופה לתוכנית הריאליטי. אם הצופה מתחבר לתוכנית או לזמר מסויים, הוא ימשיך לצפות בתוכנית ואף לשתף פעולה עם ההצבעות ולנסות להשאיר את הזמר האהוב עליו בתוכנית. כך בעצם הציבור הוא זה שמחליט מי ישאר בתוכנית והמשמעות היא שניתן ביטוי למגוון רחב של דעות וסגנונות מוסיקלים. זאת בניגוד לפעם. בעבר ההחלטה מי יכנס לפלייליסט הייתה בידי קבוצת אנשים מסוימת וזה הוביל לכך שסגנון מוסיקה אחד בלט וקיבל ביטוי רב וסגנון אחר(המוסיקה הים תיכונית) הודר כמעט לחלוטין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה